280 מייסון ארשיד שחאדה האסלאם . הם אף טענו שיש לראות בקומוניזם מעין מימוש רצונו של האל, ובה-בעת מימוש המטרות הלאומיות והפוליטיות שאליהן שאפו ( 2004 , Froese ) . באף אחת ממדינות המזרח התיכון, שהיה ברובו ערבי ומוסלמי, לא היה משטר קומוניסטי אנטי-דתי כפי שהיה בברית המועצות . מוסקבה ידעה שלמרבית הפעילים הפוליטיים הקומוניסטים במדינות הערביות יש שורשים בתרבות דתית . רוב מנהיגי השמאל הערבי היו מוסלמים מאמינים, ורוב המנהיגים, שהוגדרו סוציאליסטים, הפגינו נאמנות לסוציאליזם השואב את רעיונותיו מדת האסלאם . בשל כך ניסו מוסקבה והקומוניסטים הערבים לנסח סוג של "סוציאליזם ערבי", שישלב רעיונות מרקסיסטיים ויסודות אסלאמיים ולאומיים ערביים גם יחד ( גינת, 2008 ) . סוציאליזם כזה, המושתת על ערכים שאינם מתנגשים ביסודות דתיים ואף מבוססים עליהם, התיישב באופן אידיאלי ברוחם המהפכנית של הקומוניסטים היהודים, הנוצרים והמוסלמים, מפני שהוא תמך גם במאבקם כמיעוטים וכעמים מדוכאים השואפים לעצמאות ולמימוש עצמי ( 2004 , Froese ) . הקומוניזם הגיע למזרח התיכון תקופה קצרה לאחר המהפכה הרוסית של 1917 . מיעוטים, ובהם יהודים, הצטרפו...
אל הספר