248 מייסון ארשיד שחאדה ברוסיה . באשר לשאלה היהודית, עד לפלישת צבא גרמניה לברית המועצות שלל סטלין, בדומה לקודמו, לנין, את קיומה של האומה היהודית, ולא מצא לה כל התאמה או סימן היכר של אומה לפי המאפיינים שקבע בעצמו : שותפות השפה, הטריטוריה, החיים הכלכליים והייחוד התרבותי . הוא אף גרס כי ליהודים אין צורך באוטונומיה, מאחר שהם יתבוללו בחברות שבקרבן הם חיים ( שם : 333 ) . אך עם פלישת גרמניה לברית המועצות, ובעקבות תמיכתם הכספית של יהודים אמידים והתגייסותם לתמיכה בברית המועצות, החל סטלין לראות ביהודים כוח שעשוי לעזור לו לשלוט במזרח התיכון ולסייע בהדיפת כוחה של בריטניה היריבה . כך, הבאת שאלת כינון מדינה עצמאית ליהודים לאו"ם הייתה להזדמנות עבור ברית המועצות להשתתף בקביעת גורל המזרח התיכון לצד ארצות הברית ובריטניה . יש לציין כי תמיכתה של ברית המועצות בהחלטת החלוקה של האו"ם לא הייתה מיידית . בנאומו של נציגה של ברית המועצות באו"ם אנדריי גרומיקו בקיץ ,1947 בכינוס מיוחד של האו"ם בעניין הבעיה הפלסטינית, הוא תמך בהקמת מדינה דו-לאומית, ערבית ויהודית . לדבריו : "רק אם היחסים בין הערבים ליהודים יתדרדרו [ . ...
אל הספר