194 אמריקה של קפקא • דוד גורביץ׳ א . מ בנ ה הר ו מן ברצוני להתחיל בנקודת מבט המתמקדת במבנה ובצורה של הטקסט . בפרספקטיבה זו, הרומן מתחלק לשניים : לפני "תיאטרון הטבע" ואחריו . בחלק הראשון שולט מבנה בינארי והיררכי מובהק : קרל מנסה, ללא הצלחה, לפלס את דרכו בתוך מנגנוני הכוח של אמריקה . אלה נותרים בלתי חדירים ובלתי מובנים לו, אף שהם חורצים את גורלו . חלק זה, הכולל בעיקר את ששת הפרקים הראשונים, מצטיין בליניאריות יחסית — הדברים זורמים ברצף הגיוני, מן המוקדם אל המאוחר . ואולם, בפרק המסיים — הפרגמנט "תיאטרון הטבע של אוקלהומה" — נוצר מעתק בעלילה . הקיטוע אינו נובע רק מאי – ידיעה כיצד נקלע הגיבור לתיאטרון ; סיבתו אינה נעוצה רק באופיו האפיזודי – פיקרסקי של הטקסט . משמעות "הקפיצה" אל אוקלהומה תובן רק אם נתבונן בה במשקפיים אונטולוגיות חדשות : בעולם הקפיטליסטי פועלים מנגנוני הכוח וההיררכיות המפלות . באוקלהומה, לעומת זאת, מוצגת מציאות חידתית ואוטופית, המסמנת אפשרויות אומנותיות אחרות : החוקיות הטבעית של הדברים מתערערת ומפנה מקום לכינונו של "אנטי סדר" תיאטרלי – היברידי, בתוך קהילת אומנות אוונגרדית, המקד...
אל הספר