64 אמריקה של קפקא • דוד גורביץ׳ אך הבה נתחיל מן ההתחלה, ודווקא מן העניין האישי . האב, הנציג הבכיר של האוטוריטה המשפחתית, מגרש את בנו לאמריקה לאחר שגילה כי האחרון התמסר בסתר לתשוקה מגונה : כאשר נכנס קרל רוסמן – בחור כבן שבע-עשרה, משום שמשרתת פיתתה אותו והרתה לו – על אוניה המאטה את הילוכה, לנמל ניו- יורק, נשקפה לו אנדרטת החירות, כשהוא מתבונן בה זה כבר, כמו באור שמש גובר לפתע ( זרועה אוחזת החרב נזדקרה מעלה עמו מחדש, והרוחות נשבו בחופשיות סביב דמותה ( עמ’ 5 ) למקרא שורות אלה קשה שלא להבחין בפרדוקס המצוי בבסיס הגירוש : כלום מדובר כאן רק בעונש אכזרי שהושת על הבן הסורר, או שיש כאן גם הזדמנות לחיים חדשים, ללא האב המאיים, בחסותן של "הרוחות הטובות" המנשבות סביב פסל החירות ? על ההגעה החגיגית לנמל מעיב אומנם התיאור המעוּות של הדמות המפוסלת : אלת החירות אינה נושאת בזרועה את לפיד החירות אלא דווקא את להב החרב המתהפכת, וזו רומזת על גירוש אפשרי מגן העדן האמריקני ועל סכנת הסירוס המרחפת מעל ראשו של ההרפתקן הצעיר . סכנת החרב, שמוצגת כתוצר לוואי אלים של החירות האמריקנית, מזכירה את "החרב המושאלת" שאותה נושא ...
אל הספר