הפועלים וארגוניהם בעלייה השנייה וקליטת עולי תימן במושבות (1914-1904)

"זהו הפועל הפשוט, הטבעי . . . והאדון מרקס ­ ודאי שאינו מונח לא בכיסו ולא במוחו . . . " האדמה, המצומצמות יחסית, שבתחום המושבות הוותיקות, להקמת כעין שכונות פועלים בקרבתן ­ כמו בפתח­תקוה, רחובות וחדרה . מכאן, שבנוסף למבנה למגורים הוקצתה גם חלקה קטנה בלבד, של דונם או שני דונם, למשפחת עולים מתימן, וכך פעלו גם בנחלת יהודה שבראשון­לציון . על כן לא התקבלה הצעת הפועלים לחלק את 60 הדונם, לשש משפחות תימניות, שכל אחת תקבל 10 דונם, ולא ל­ 20 משפחות . זאת ועוד : היה גם הבדל במדיניות של בחירת המתיישבים מקרב שתי הקבוצות . הפועלים האשכנזים טענו, שהנה הם מקפידים מאוד בסינון המועמדים להתיישבות, בוחרים את הסולת, את המתאימים ביותר לעבודה חקלאית . הם הציעו להחיל קריטריון זה גם על התימנים ולצרף מהם מספר מועמדים טובים, בזכויות שוות לקבוצה המייסדת של האשכנזים . אך התימנים סירבו וביקש ! לצרף ללא הבדל את כל המועמדים שלהם, שעבדו כפועלים בראשון לציון . רבניהם­מנהיגיהם אף . סירבו לעשות הבחנה . בתוף, קבוצת . המועמדים התימנים, בין פועלי­שדה, להם תוענק חלקה גדולה יותר, לבין האחרים, כפועלי היקב . קבעה, כי "הוועידה מכיר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית