] 186 [ מ חש ב ות ג שמ י ו ת הפרוזה הקרה, הקלינית והסטרילית של קראש , מעשיית מוסר שנכתבה במסווה של עלילה “פורנוגרפית" בז׳אנר המדע הבדיוני כביכול, מעקרת את האקטים המיניים ואת הפצעים המתוארים בפרוטרוט בפי המספר מרגשות ומתחושות וגם ( אני מניחה שברוב המקרים ) מן היכולת לעורר בבשרו החי של הקורא עוררות מינית . למעשה באלארד מדבר במפורש בהקדמה שלו גם על תכלית הרומן וגם על דאגתו הרבה מהשלכותיה של הטכנופיליה הגוברת בתרבות העכשווית — שעלולות אף להיות קטלניות . הוא מתייחס לפורנוגרפיה כאל “צורת הספרות הפוליטית ביותר, העוסקת בדרכים שבהן אנו משתמשים זה בזה ומנצלים זה את זה, בדרך המידית והאכזרית ביותר" ומתאר את קראש בתור “הרומן הפורנוגרפי הראשון המבוסס על טכנולוגיה" . לדבריו, זוהי “מטאפורה קיצונית למצב קיצוני, ערכה של [ אמצעי ייאוש ] לשימוש רק בעת משבר קיצוני" ( עמ' 10 ) . הקדמתו הנבואית של באלארד, שמוקיעה את העולם שמסביבו בפרוזה נפיצה שאינה דומה ללשונו של הרומן עצמו, מדברת על “מציצנות, תיעוב עצמי, הבסיס האינפנטילי של חלומותינו וכמיהותינו" וטוענת שב"נוף התקשורת" של “טכנולוגיות מאיימות", “סחר-המוני", ב...
אל הספר