69 מנחם טופל | דורון נדיב אך בין המנהלים, המומחים והעובדים בחוץ ישנם גם בעלי גישה שיתופית וישנם המחפשים את "הגם וגם", בעיקר בנושא הרגיש של הקשר בין עבודה לתקציב . רובם ככולם מבקשים לייעל את המערכת תוך שימוש בניסוחים טכנוקרטים ידועים : התמקצעות, פתרונות פרגמטיים, יעילות, ניצול פוטנציאל, ארגון או החלטות רציונליות וכדומה : הוא היה מייצג את הקיצוני שלה, אבל הוא לא היה לבד, של הסתכלות מאוד- מאוד כלכלית, אבל כלכלית במובן הצר של הדברים . אפשר ללמוד על גישת הטכנוקרטים בקיבוץ זה מדבריו של אחד מהם, שמפרט יפה את תחושת התסכול הסמויה של הטכנוקרטים, הידועה במחקר החברתי, המצדיקה "הכרה" בתרומה באמצעות הפרשיות בשכר, שוללת את עקרון "שוויון ערך העבודה" ופונה לניהול כמה שיותר מקצועי ופרגמטי . זאת אף שהדובר איננו מהלוחמים בעד שינוי מרחיק לכת כאן ועכשיו . אולי כי אינו מאמין ששינוי כזה אפשרי בקיבוץ זה כיום : אבל בשלב מסוים אתה מתחיל להרגיש שיש איזה דיספרופורציה . אתה מתוך אמונה, וזה בחירה שלך, משקיע יותר ויותר, מקבל פחות ופחות . כי המערכת משתנה, כל מערכת ההפרטות פתאום מתחילים למדוד את ההוצאות שלך ולא מסתכלים...
אל הספר