וקבוצות המאוגדות לפי נטייה מינית, לא יביאו ליצירת כוח פוליטי מרכזי . טבעו של מאבק כזה, שהוא מרכז סביבו את אלה המזוהים לפי הפרמטרים האלה ומרחיק או משאיר אדישים את האחרים . קבוצות השוליים מפוצלות ביניהן, ואין בכוחן להתלכד לשם מאבק על מדיניות חברתית של צמצום פערים . כל קבוצה פועלת קודם כול למען עצמה . * סולידריות מעמדית בנוסח הישן לא צפויה להתחדש . מעמד העובדים מפוצל מדי ונתון במידה רבה מאוד להשפעתם של דימויים צרכניים וגורמים שיוכיים ) מוצא, תרבות ( מכדי שיוכל להתלכד סביב הווייתו המעמדית . זהות מעמדית משדרת היום חולשה ונחיתות, ולכן לא ניתן לבנות עליה כוח פוליטי משמעותי שיתקיים ויפעל לטווח ארוך . * המאבק החברתי מתנהל כיום במונחי סטטוס סוציואקונומי ) עניים, חד הוריות וכדומה ( ובמונחים אתניים יותר מאשר במונחים מעמדיים במשמעות הקלאסית של המושג . רוב השביתות אינן מגייסות אהדה ציבורית . מאבק הנזקקים מגייס אהדה, אך הנזקקים נעדרים כוח פוליטי, ולכן מאבקם אינו מביא לידי תוצאות משמעותיות . * עם הפוסטמודרניסטים והפוסטציונים אי אפשר להקים שמאל חזק . אמנם הם חזקים בתקשורת ובאקדמיה, אבל כוח פוליטי ה...
אל הספר