ח. זהות לאומית, לא דתית

מתמודדים עם שאלת היסוד של הזהות היהודית הישראלית ומעמדה העקרוני של הדת במדינה . משום כך, כל אלה הם ניסיונות שנידונו לכישלון . נחוצה הכרעה בין דת ללאומיות . המשך המיזוג בין דת ללאום יחתור תחת קיומה של הריבונות היהודית באופנים שתוארו לעיל . בדי להגיע להכרעה כזאת נחוץ כוח פוליטי דומיננטי והגמוני . השאיפה לחוקה היא ניסיון הגנה מפני הפיצול הקיים ומפני תחושה של כאוס, של התפוררות, של אי מתן לגיטימציה מצד מגזרים חשובים להכרעות הכנסת ופסיקות בית המשפט העליון . החוקה אמורה להכיל ולהסדיר את הניגוד שבין דת ללאומיות חילונית ואת הסכסוך שבין יהודים לערבים ­ לתת מסגרת פורמלית למחלוקות ולניהול הסכסוך הפנימי . אבל גם אם תנוסח ותתקבל חוקה בהסכמה, היא לא תפתור את בעיית הפיצול וההתפוררות, מפני שהיא לא תהיה מבוססת על הסכמה בדבר בסיס הלגיטימציה של המדינה ­ יהודית דתית, יהודית לאומית או אזרחית גרידא . חוקה כשלעצמה אינה הערובה לדמוקרטיה ולשמירה על זכויות האדם והאזרח, אלא התרבות הפוליטית והשלטונית, שבישראל עדיין לא קיבלה את הצביון הדמוקרטי הרצוי . הלאומיות החילונית אכן כושלת היום ביצירת זהות יהודית חילונית, אבל...  אל הספר