לממדים עצומים . השליחים דיברו על מפעל הליקווידציה של התנועות וגם אני הצטרפתי לקריאה זו . בישיבה הנ"ל דרשתי תקציב מיוחד כדי לאפשר לי את מימושה של הליקווידציה . דבר זה אושר ברצון . אחרי ישיבת הנציגים שיניתי, אמנם, במקצת את הוראות החיסול . התנגדתי לליקווידציה סטיכית . חשבתי על צעירים הזקוקים לחינוך נוסף וכמו כן חשבתי על שמירת גרעין תנועתי שיקלוט עוד נוער, שעתיד לבוא מן החלק המזרחי של צ'כוסלובקיה . אמרתי שאין אנו מעבירים אנשים סתם מעבר לגבול, קודמת לכך הקמת הכשרות . לא קל היה לנו להחליט על כיוון זה . באותו הזמן היינו עדים לבריחה גדולה של יהודים מקרפטורוס לחלק המערבי של צ'כוסלובקיה, מחשש שהגבול הרוסי ייסגר . חוגים בממשלה הצ'כית איימו להחזיר את היהודים לקרפטורוס כדי להיפטר מהם, ודרשו שהיהודים ימשיכו בנדידתם מערבה, בו באותו זמן ניהלו תעמולה אנטישמית פרועה ולא פעם מצאתי ברחובות כרזות : "יהודים החוצה" . שררה אז אווירה כללית של פחד מפני ההחזרה לקרפטורוס, שמאחוריה עמדו חוגים בממשלה . עלאף כל זאת סברתי שאם נראה את הענין בצורה אוביקטיבית אין נשקפת סכנת החזרת יהודים לקרפטורוס . סוף סוף הן כבר היינו...
אל הספר