תנועה בפרק 2 . 3 מתוארת ההתייחסות הדומשמעית של התנועות הקיבוציות לשכונות הקהילתיות . מחד גיסא הן אינן תומכות ברעיון, ומאידך גיסא הן מוכנות לסייע לכל קיבוץ שיבקש את עזרתן בהקמת השכונה ובפתרון סוגיות הכרוכות בה . בבחינת ההשתייכות התנועתית של קיבוצי שתי קבוצות המדגם עולה כי אין הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות ) 381 . 0 = N = 163, pvalue ( ההשתייגות התנועתית אינה מהווה גוום המסגיר את העיסוק בהקמת השנונה . לתנועות הקיבוציות אם כן יש השפעה מצומצמת על החלטת הקיבוצים שבתנועתם להקים שכונה קהילתית . יחד עם זאת, בקרב קיבוצי התק"ם נראים נטייה גדולה יותר לעסוק בהקמת שכונה קהילתית . שיעור קיבוצי התק"ם העוסקים בתהליך ההרחבה גבוה משיעורם בקרב קיבוצי הקיבוץ הארצי ) / " 64 מקיבוצי התק"ם לעומת 0 / 580 מקיבוצי הקיבוץ הדתי, ו 0 / 500 בלבד בקרב קיבוצי הקיבוץ הארצי ( . אין בנתון זה כדי להסביר בצורה מובהקת את כניסת הקיבוצים לתהליך הקמת שכונה קהילתית, ועם זאת, הוא תואם את קצב חדירת השינויים בכל אחת משלוש התנועות הקיבוציות . בקיבוצי התק"ם, מלכתחילה, הוכנסו שינויים בקצב מהיר יותר מזה שבקיבוצי השומר הצעיר...
אל הספר