תמונת המצב של תהליך ההרחבות בקיבוצים בסיום שנת 899ו מצביעה על מספר מגמות . 1 . סיבות עקרוניות לאיהווזגה קיבוצים מסוימים אינם עוסקים בתהליך ההרחבה בשל סיבות עקרוניות . הם טוענים כי הקמת שכונה קהילתית סותרת את העקרונות העומדים בבסיס הרעיון הקיבוצי וכי הם מאמינים בגידול הקיבוץ באופן מסורתי, באמצעות קליטה . הסיכוי שבעתיד הם יקימו שכונה קהילתית נמוך למדי . קיבוצים אחרים דוחים את הרחבת הקיבוץ בשל סיבות קונקרטיות . סביר להניח כי קיבוצים אלו יקימו שכונה קהילתית בטווח הזמן הבינוני או הארוך . 2 . תהליך ההוחנה הינ 1 יוזמה של הקיבוץ ) מוסדות הקיבוץ או החברים בו ( היקף ההשפעה של גורמים חיצוניים על הכניסה לתהליך הינו מוגבל . במרבית הקיבוצים הכניסה לתהליך ההרחבה נעשתה כתוצאה מיוזמות פניםקיבוציות . 3 . מטרות דמוגרפיות וחברתיות המטרות העיקריות להרחבת הקיבוץ הינן מטרות דמוגרפיות וחברתיות . מטרות אלו עומדות בבסיס ההחלטה להקים שכונה קהילתית . השאת תמורה כלכלית לקיבוץ הינה מטרה משנית . 4 . רווח כלכלי בקיבוצים קיים חשש מבעיות העשויות להתעורר במהלך תהליך ההרחבה : בעיות חברתיות, בעיות הקשורות בביצוע ובעיות ...
אל הספר