50 אסתר מאיר הקיימת לישראל וקרן היסוד . תרומות כספים, מסכם ח' כהן, היו הנושא המרכזי עליו נסבו הקשרים בין המוסדות הציוניים ובין יהודי עיראק בשנות העשרים והשלושים . 1 לעומת זאת, דומה שב 1942 התהפכו היוצרות וארגון עלייתם של יהודים מעיראק הוגדר כמטרת השליחות . יתר על כן, יוזמה ארצישראלית בהקמתה של תנועה ציוניתחינוכית והקמת ארגון הגנה מקומי, הסיטו את הדגש מצרכיה המיידיים של ארץ ישראל לצרכיה של הקהילה . בולט במיוחד היה השינוי בשאלת התרומות . לא זו בלבד שאלו ירדו למדרגת חשיבות משנית; הוצאות הפעילות בעיראק עלו על כושרה של התנועה לגייס תרומות לפעילותה השוטפת ולבניין הארץ . 2 השוואה של מערכת היחסים לפני 1942 ולאחריה, מגלה לנו את שוליותה של יהדות עיראק בסדרי העדיפויות של מדיניות המ ? ! סד הציוני בשנות העשרים והשלושים . התהווותו של יחם זה והתגבשותו היו תוצר של נסיבות היסטוריות, פוליטיות ואידיאולוגיות, הקשורות בשלושה עולמות : העולם היהודי, הישוב הארץישראלי והתנועה הציונית . מבחינה מספרית, יהודי עיראק לא נתפסו כפוטנציאל ציוני חשוב . קהילה קטנה זו, שמנתה כ 120,000 איש בשלהי שנות השלושים, היוותה כ...
אל הספר