58 חיים פרנקל והלל נוסק מחקר זה מתבסס על תאוריית ״קביעת סדר היום״ ( agenda setting theory ) ועל המושג ״מסגור״ ( framing ) , שהוא נדבך מרכזי בתאוריה, והוא מנתח כמותנית ואיכותנית פריטים עיתונאיים משלושת העיתונים הנפוצים בישראל בשנים שלפני המלחמה – ״ידיעות אחרונות״, ״הארץ״ ו״מעריב״ . המחקר מבקש לתת תשובה לשאלה באיזו צורה מוסגרו בעיתונים הנחקרים דמותם, אישיותם ותפקודם של נשיא מצרים, הפיקוד הבכיר של צבאו והחייל המצרי, וכן היכולת המבצעית של צבא מצרים לצלוח את התעלה – כל זה בין סיום מלחמת ההתשה ( אוגוסט 1970 ) לבין פרוץ מלחמת יום הכיפורים ( אוקטובר 1973 ) . ייחודו הנוסף של מחקר זה מעבר לניתוח האמפירי-שיטתי הוא בכך שהוא מנתח את תפקודה של העיתונות העברית בסוגיה צבאית- ביטחונית בשגרה, להבדיל ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם, אשר עסקו עד היום כמעט אך ורק בתפקוד העיתונות בשעת חירום, דבר שחשיבותו תפורט בהמשך . לאור ממצאי המחקר יתאפשר לבסס הערכה תקפה בדבר תרומתה של העיתונות העברית לאווירה ששררה בחברה האזרחית בישראל בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים, ולהעניק לקורא הישראלי תובנות נוספות לגבי חשיבותה של העיתונות...
אל הספר