הריבוד הקיבוצי במחקר

סטראוטיפי, וביחסיהם מובעת בבירור מודעותם להיותם טיפוסים חברתיים שונים ) 1951 Rosenfeld, ( . כמחקר שנערך באמצע שנות ה­ 50 בחנה טלמון­גרבר ) 1970 ( את מידת התבססותה של עילית מנהלים ופעילים בקיבוצים . תוצאות המחקר הראו שבדרך כלל העילית אינה הומוגנית, רוב הקבוצות המשניות מיוצגות בה במידה מסוימת, והמחזוריות בעמדות העילית ניכרת למדי . מבחינת היחסים הבין­ אישיים יש חשיבות מעטה לקו המפריד בין העילית ובין החברים, ובין אחדים מבעלי התפקידים יש לעתים מידה ניכרת של מתיחות . רמת החיים הומוגנית ביסודה ולהבדלים ברמת החיים אין חשיבות מהותית בקביעת סולם הדרגות והתפקידים או ברמת ההישגים . כל ההבדלים ברמת החיים שבין חבר לחבר מושתתים על עקרונות שיוכיים, כגון גיל, מין, סטטוס משפחתי ומצב הבריאות . לפיכך ניתן לומר שלא קיימות קבוצות סטטוס מגובשות ויציבות, ובוודאי לא סגורות . לשלילת ממצאיה של רוזנפלד ע"י סלמון, מוסיפים רוזנר ואחרים ) 1978 ( ­ האידאולוגיה הקיבוצית מתנגדת להבדלים הייררכיים­חברתיים בקיבוץ . הקיבוץ מכיר בכך שיש תפקידים שונים בכל חברה,אך לא בשתי המחייב הבדלים חברתיים . אידאולוגיה זו מסתמכת על ההנחה ...  אל הספר