הכוללת, והייתי שלם עימו בעם תנועה גדולה שהינה בחינת נהר שאליו זורמים פלגים ויובלים הרבה . מראייתי זו את הקיבוץ המאוחר הבשילו אצלי, במשך השנים, הזיקה והשייכות אליו לכלל שלמות . אין זה אומר שלא היו לי הרהורים ואף ערעורים לגבי דברים שלא נראו בעיניי, ובבר עמדתי על כך . פגישתי עם טבנקין בליטא, בעודי פועל בנצ"ח וגם ב"החלוץ", הייתה חברית מאוד, וההמשך היה בכנס שליחי הקיבוץ המאוחד בוורשה, עליו כבר סיפרתי . מאז 8נ 9ו, עם כניסתי לפעילות במזכירות הקיבוץ, הפכו מגעיי עם טבנקין מתמידים וקרובים יותר . הכרתיו מקרוב, לא רק במוביל תנועה ומורה דרכה אלא גם בהליכותיו ובנוהליו, או כפי שאומרים בלשון העממית בנעלי הבית . בימים ההם עוד לא היה בית למזכירות הקיבוץ בתל אביב, וטבנקין וחומה בהזדמנם העירה היו מתגוררים בבית מלון קטן ושמו "שף הים" . כשהיה לנו צורך לדון עם טבנקין בנושא כלשהו, היינו באים לחדרו הקטן, עומדים לעיתים למרגלות המיטה ומשוחחים . זכור לי אחד מערבי העוצר המרובים של שנות מאורעות 83 ,1936 בשחומה הייתה אמורה להגיע מחיפה ולא הגיעה, וטבנקין התהלך אנה ואנה בחדר האורחים של המלון מודאג וחסר מנוחה, ש...
אל הספר