צריך לזכור שבשנים ההן ) במחצית השנייה של שנות העשרים ובשנות השלושים ( פעלו שליחי הקיבוץ ב"החלוץ", בתנועות הנוער בגולה, וכן בנוער העובד והמחנות העולים בארץ, ואם כי שותפו בשליחות זו גם אנשי תנועת המושבים, השומר הצעיר וחבר הקבוצות, הרי ההגמוניה הייתה בידי שליחי הקיבוץ המאוחד . לקיבוץ הארצי ולחבר הקבוצות היו בגולה תנועות נוער המוגדרות אליהם; ואילו הקיבוץ המאוחר מעולם לא הגדיר לעצמו תנועת נוער, כי זה לא עלה בקנה אחד עם אותה תפישה של כלליות . אך למרות מאבקו, לא הצליח הקיבוץ המאוחד להניע את בוגרי התנועות המוגדרות לגופים ההתיישבותיים האחרים, שיטלו על עצמם יתר אחריות לקיומם של קיבוצי ההכשרה של "החלוץ" המורכבים מ"סתם חלוצים"; ואז החליט הקיבוץ המאוחד להקים את תנועת הנוער החלוץהצעיר, על מנת שבוגריה יהיו נושאי "החלוץ" בעתיד . אך גם אז לא הוגדרה תנועה זו לקיבוץ המאוחד, אלא ל"החלוץ'' ולהסתדרות . נציגי תנועות ההתיישבות האחרות, אשר ערערו על ה"כלליות" של שליחי הקיבוץ המאוחד, התנגדו גם להקמת החלוץהצעיר, שמשמעותה : העדפת תנועה זו עלידי "החלוץ" וההסתדרות על כל תנועה אחרת; הם תבעו שתנועה זו תוגדר מפורשו...
אל הספר