g 2 לקראת הימים הפצע שנפער במצבים אלה ישפיע על הקהילה ויפצע אותה . גם העני וגם העשיר לא יחיו עוד באדישות של איש הפרבר לרעהו, אלא בידיעה העצובה שהקהילה פצועה . הקיבוץ עמד במבחן קשה : התברר פתאום כי צמיחתו אינה אוטומטית, שאין הוא חי כמו מנגנון במשרדי המדינה, המגן על משכורתו ועל קביעותו בעבודה ללא קשר להכנסותיו ולשינויים שהזמן גרמם, אלא על פי הצרכים והתפקידים . פתאום התברר שחבריו אינם חיים בקיבוץ כדרך שחיים בצבא סדיר שהכול מתגייסים אליו ומשתחררים ממנו בפרק זמן קצוב . הקיבוץ אחראי על חבריו וקשור למערכת התיישבותיתגיאוגרפית ויצרנית אחרת . הקיבוץ אחראי על חבריו כבן משפחה, על אמצעי הייצור שברשותו כמנהל, ועל המקום כאזרח בשלטון המקומי . בעיות של חלוקה ופרימת תפרים חברתיים מתעוררות גם במשק נטול קהילה, כמו המשק העירוני, שהציבור הכוחני בו דוחק את הציבור החלש לשכונות עוני, שבהן הופך זעם חברתי לאנרגיה המובילה להתפוררות חברתית . אי המוצא והעוני יוצרים חממה לפשע גלוי . ההזנחה החברתית נעשית למחלה האוחזת בעוצמי העיניים ובקורבנותיהם כאחד . הקהילה, החברה, נושאת את פצעיה, נוברת בשיטתה ובחלומותיה, עורכת טכס...
אל הספר