מיתוס המוצא המשותף

18 לקראת הימים שזורים באופק החברה המספרת אותם . סיפורים המכילים בתוכם עלילה המתארת שאלה שעדיין לא נפתרה, ושאולי לא יכולה "להיפתר" באופן שיגרתי או מופשט, שאלות כמו למה להתקיים, איך להתמודד עם הלשע, עם הבורות וכד' . אין תשובות רציונליות לשאלות הללו, על כן המיתוס אוהב אותן כמו שהוא אוהב את הנעלה, את המונומנטלי . במיתוס זה של מוצא משותף לקיבוץ, לחברה היישובית, למדינה, צויר בפשטנות תהליך מורכב, הוכללו בו כל הזרמים השונים שנאבקו בקיבוץ . צויר קו התפתחות אחיד וברור ונשכחו הוויכוחים הפנימיים . כאשר התחולל השינוי הוא שבר את השבור, הציג דמות חד ממדית של העבר כדי לנתץ אותה ולשרוד . גם כאשר בתוך מהלכו של השינוי יצאה מן הכוח אל הפועל הנחה פולמוסית של זרם קיבוצי כזה או אחר, או נאסף חלום בוסר של התחלה ונזרק אל התיבה השחורה של הקיבוץ בזמן, גם אז העדיפו המשנים לתאר את השינוי כאנטיתזה למה שנקרא "קיבוציות" . לדוגמה : היו קיבוצים שהאתוס שלהם נבנה כאתוס של חברה משימתית שאינה נחה במסעה האינסופי למילוי משימות משתנות . אחרים עמדו על עקרון עבודת­השדה העברית כנורמה שמעבדת מחדש את הדפוס של המצווה הדתית . זו מתקי...  אל הספר