של חומת מנרה . חאיזכור האחרון לאיבניית "הטירה" נמצא ביומנו של אלכסנדרון, באפריל ,1943 אחרי ביקור במנרה, הוא כותב, שנחמני הורה להפסיק את בניין החומה מכיוון שהתכניות לא מצאו חן בעיניו וכן גם הביצוע של הבנאים . הבנאים הערבים שהועסקו במלאכת הבנייה הוזמנו למשרד הקרן הקיימת לישראל בטבריה ושם סוכם עימם החשבון . 4 ואולם, הפסקת הבנייה לא הייתה נעוצה בטיב עבודתם של הבנאים הערבים ואף לא בדעתו של יוסף נחמני על עבודתם, אלא בהתנגדותם התקיפה של חברי מנרה להקמת "הטירה" והחומה סביבה . הם חששו כי הקמת "הטירה" והחומה ינציחו את היישוב כ"מצפה", כלומר : כיישוב זמני ולא כיישוב קבע . הם לא רצו לרדת יותר ממקום יישובם, ורצו למנוע מצב בו יימצאו סיבות ביטחוניות לכפות זאת עליהם . היו ביניהם שסברו כי אין לגור בתוך "מחנה צבא" ) כלשון "התכנית האסטרטגית" לעיל ( , ועשו הכל במוסדות המיישבים כדי לבטל את המשך הבנייה . "הטירה", לדידם, כמוה כמיטת סדום התיישבותית . הבעיות והסיכונים שהיו עשויים להתעורר בשל היעדר בית ביטחון עניינו אותם פחות . הם היו צעירים, בטוחים בכוחם ומאמינים בייעודם, וביקשו להיות יישוב לכל דבר לא מבצר ....
אל הספר