פרק 3: לחיות עם אי־ודאות

63׀ יציבות, רוגע ואומץ לערוך עוד כמה בדיקות לפני שיוכלו לשחרר אותו . ג'אנין החליטה לתכנן מסיבה גדולה בביתם לרגל יום האם שחל בסוף השבוע שלאחר מכן, והזמינה את בניה ואת נכדיה . כשכלתה אלמירה פקפקה בכך שווילי יוכל להגיע למסיבה, ג'אנין כעסה ושלחה לה הודעת טקסט מתגוננת, ובה כתבה שהיא יודעת מה היא עושה . אבל כשהגיעה לבקר את וילי בבית החולים למחרת בבוקר, האחות עצרה אותה לפני שהספיקה להיכנס לחדרו . היא אמרה לה שהחום של וילי התחיל לעלות ושהרופאים חוששים שאולי מדובר בזיהום . שחרורו מבית החולים נדחה וג'אנין צעקה בכעס, "איך זה קרה ? מי הדביק אותו בזיהום ? " ו"אני לא מבינה למה הוא לא משתחרר . " בדיוק באותו רגע נכנס למחלקה בנה, קווין, ושמע את אמו צועקת . הוא רץ אליה, חיבק אותה בזרועותיו והזכיר לה שהם ידעו שההחלמה עשויה להיות לא קלה ולא מהירה . אך ג'אנין לא הצליחה לומר דבר מלבד, "זה לא מה שרציתי ! " אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה עומד לקרות או מה צריך לקרות, עצרו לרגע . הפנו את תשומת הלב שלכם לגופכם והרגישו באופן ישיר את התחושות בכפות הרגליים שלכם, דרך כפות הרגליים עצמן — לא על ידי תמונה מנטלית של כפות ...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור