3. טכנוקרטיה ופרדוקס השוויון

) 1932 Trotsky, ) את המשטר הסטליניסטי בו הוא ראה התחברות השלטון הפוליטי ומעמד המנהלים . המשך לעבודה זו נמצא בניתוח של DjilasJסאלייזד 1957 ( , שדיבר על "מעמד חדש" של טכנוקרטים ומנהלים ביוגוסלביה הסוציאליסטית . לזרם סוציולוגי זה שייך גם ברנהאס ) 1960 Burnham, ( שראה "מהפכת מנהלים" גם בחברה המערבית, במשטר הקפיטליסטי . ממקרה הקיבוץ אנו למדים, שמושגים דומים תופסים במידה מסוימת גם לגבי משטר שאין בו תגמול כספי, לא כל שכן תגמול כספי דיפרנציאלי . יתרה מזו, תהליך השתנות הקיבוץ מדגים מצב שבו יכולים הטכנוקרטים לנצל במלואה את העובדה, שהם מצוידים בכלים ובכישוריס לחילוץ הקולקטיב מהמשבר שהם עצמם הובילו אותו אליו, ואשר יש בו, להלכה לפחות, כדי לאיים על הסטטוס שלהם . בפרספקטיבה זו ניתן לפרש את תמיכתם של הטכנוקרטים באשכולות השינוי השונים, כמענה לנושאים המטרידים אותם . השינוי הניהולי במשק המתבטא בהגברת סמכויות המנהלים ועצמאות הפעולה המשקית, עולה בקנה אחד עם העניין המפורש שיש לאותם טכנוקרטים בשליטה על תהליך קבלת ההחלטות, וכן בהטבות למיניהן שהם עשויים להשיג מהקולקטיב . ומאידך גיסא, אפשר גם לטעון כי הטכנוקרטי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית