כשלעצמה נותרת בעיה מרכזית של זהות איש הקיבוץ . בהמשגה של בודון ) 3991; 1986 Boudon, ( , נכון הוא שהרציונליות הנורמטיבית איבדה לטובת הרציונליות הסובייקטיבית את כושרה לבאר את התנהגותו של איש הקיבוץ ו"הסיבות הטובות" להתנהגות זו . עם זאת, הקיבוץ שאנו גילינו עובר מהפכה שהיא עדיין בחזקת "לא טוטלית" . המחקר של הטרנספורמציה של הקיבוץ בימינו מלמד כאן לקח כללי אודות הסוציולוגיה של השוויון השיתופי . משפרץ המשבר וחדר אל כל תחומיה של ההוויה החברתית הקיבוצית נתגלתה באור חדש המשמעות החברתית שניתן לייחס לערך זה . הקיבוצים הראשונים נוסדו כמענה למצוקות הכלכליות של אנשים חדורי אידיאלים חברתיים; במשך הזמן, קיבוצים שהגיעו לרווחה יחסית עברו תהליך של התברגנות, אובייקטיבית וסובייקטיבית כאחת . תהליך זה כרסם במחויבות החברים לשוויוניות השיתופית, בשעה שמבטם חופנה יותר ויותר אל המעמד הבינוני שמחוץ לקיבוץ . וכך הפכה לפחות ופחות נסבלת תלותו הרבצדדית של החבר בקולקטיב והמגבלות המוטלות עליו בהשגת דברים בתחומים שונים מתחום החינוך והצריכה ועד לעבודה ולחייו התרבותיים . מצאנו, כי משבר אמצע שנות ה 80 העניק תאוצה נמרצת ל...
אל הספר