עם כל זאת, לא ניתן להצביע על עימותים של ממש בין תומכים בשינויים לבין המתנגדים להם . ניתן אף לדבר על היעדר קונפליקט גלוי סביב נושא השינויים . מה שמקל מבחינה זאת הוא הערטול הרעיוני, לפחות מצד חסידי השינוי . כמו כן, ההתייחסות למוסדות המרכזיים של התנועה בהקשרים אלה, כמי שעומדים על המשמר הערכיאידיאולוגי, חלשה עד מאוד בקרב הרוב המכריע של הקיבוצים . יש גם לציין בשלב זה, שחרף החשיבות שמייחסים קיבוצים לנהלים שקופים של קבלת החלטות, עדיין אין הם מסוגלים לקבוע את המשמעות הכוללת של השינויים שהם עצמם מממשים ואת השפעתם המצטברת . דוגמה לכך היא ההתהוות "הזוחלת" של שכבת תושבים שאינם חברי קיבוץ, וכתוצאה מכך הבידול הגובר שבין הקיבוץ כקולקטיב ייחודי לבין הישוב כמקום מגורים . 200
אל הספר