דומה כי הנשאלים תרים אחר הצדקה לעמדות הערכיות האישיות שלהם, בעמדת הקיבוץ שלהם כלפי נושאים ערכיים . רובם סבורים כי הקיבוץ שלהם דבק בערכי השיתוף "בהחלט באותה < "nPK ) מבחינה חיובית ( כפי שהדבר קיים בדרך כלל בקיבוצים . ואף על פי כן, מבחינות מסוימות כמו הגשמת ערכים לאומיים או תרומה לתרבות הלאומית הם נוטים לתאר את קיבוצם כאחד מהפחות נאמנים . ממצא מאלף הוא, כי עקרון השוויון השיתופי נתפס על ידי חברי הקיבוצים כערך ממומש פחות מכל במציאות הקיבוצית הן בקיבוצי הנחקרים והן ברחבי התנועה הקיבוצית בכלל . כאשר משלבים את הממצא הזה עם החשיבות של הערכים האינדיווידואליסטיים מתבררת המידה שבה גלש המאזן שבין השיתופיות לבין האינדיווידואליזם לטובת האחרון, בזהות של איש הקיבוץ . עובדה זו באה לידי ביטוי במיוחד בתפקיד המצומצם שממלאת השוויוניות השיתופית במוטיבציה להישארות החברים בקיבוץ . לעומת זאת, "חיי חברה מתוקנים" ומימוש "ערכי עבודה" מתבררים כחשובים ביותר . הדברים אינם מנותקים בוודאי מכך שאלה הם הערכים המייצגים צדדים של ההוויה השיתופית הפחות מנוגדים לאינדיווידואליזם . הערך "חיי חברה מתוקנים" מתמקד בזכויות ...
אל הספר