הקיבוצית . מכאן התברר, שהאליטיזם היווה לקיבוצים מניע כמוס העומד בזכות עצמו . אולם בנקודה זו נלכד האליטיזם של הקיבוץ בסתירה בלתי נמנעת . התבלטות שאינה מבוססת על ערכים חברתיים או על מחויבויות מיוחדות אינה אלא כוח; וכוח שאינו מעוגן בערכים חברתיים לא יביא בכנפיו יוקרה . הניגוד הזה צץ ועלה מתוך עדויות המרואיינים, אשר לשאלה "איך רואים אתם היום את שליחות הקיבוץ בחברה ? " ענו בשאלה : "באיזו שליחות מדוברי" האליטיזם כמטרה בפני עצמה, אינו אלא תחליף לאליטיזם הקיבוצי המקורי, הרווי בהשראה רעיונית . יתר על כן, ככל שהקיבוץ מתחרה יותר על סטטוס מתוך הישענות על אמות מידה שהוא שואב מסביבתו החיצונית, כך נחשף יותר בעצמו להשפעות חיצוניות שאחת דינן : לטשטש, באופן בלתי הפיך, את ההבדלים בין החברה הקיבוצית לחברה שמחוצה לה . עצם קיומו של מנגנון תנועתי שמקומו בבניין קומות בתל אביב, מחייב תקציב אדיר עם מאות פעילים וצי גדול של כלי רכב . גוף זה ממומן מהכנסות ממסים מהקיבוצים החזקים והעשירים, אך מדיניותו מחויבת להפלות לטובה את הקהילות החלשות והעניות . בהיותה מערכת להקצאת משאבים אסימטרית נעוצה הבעיה הכרונית המבנית של ה...
אל הספר