7. מושג חדש של עבודה

הקהילה . החברים אמנם הכירו ביכולת ובמיומנות שלהם שהביאו אותם אל אותן עמדות, אך גם הבינו את העסקתם במשרות חיצוניות כ"בזבוז" כוח עבודה . כוח יה ­ יכלו לטעון ולעיתים אמנם טענו ­ יכול היה להיות יותר לעזר אם היה מופנה לניצול משאבי הקיבוץ עצמם, שהם הם היסוד לקיום ולפיתוח של הקיבוץ כיזם כלכלי ) בן­רפאל, 1988 ( . עד לאחרונה עבדו חברים מחוץ לקיבוץ בעיקר במסגרת התחייבויות הקיבוצים לתנועה או במסגרות הבין­קיבוציות האזוריות . חברים אלה עשויים להפיק הנאה אישית מההזדמנות שנפלה בחלקם לגור בעיר ) בימי החול ( לתקופה של מספר שנים ולמלא תפקיד בעל אחריות ציבורית . באחריות זו יש כדי לאזן את הקשיים החברתיים שהיו מן הסתם מנת חלקם בתוך הקהילה . עובדי חוץ אחרים היו כאלה שביקשו היתר מיוחד לעבוד בחוץ ­ אם באוניברסיטה, בצבא או במוסד ציבורי אחר ­ שיוכלו לממש את כישוריהם . על פי רוב, גם הם נאלצו לשלם באבדן סטטוס בקיבוץ, על ה"הבנה" שגילתה כלפיהם הקהילה ועל ההיתר שזו נתנה להם באופן יוצא מן הכלל . בעקבות משבר אמצע שנות ה­ 80 הפכה העבודה מחוץ לקיבוץ תופעה רווחת ומקובלת, לאו דווקא מתוך הזדהות עם הפילוסופיה של מימוש עצמי ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית