4. העניין התיאורטי של חקר הקיבוץ

ניתן לייחס סינדרום זה לכל קולקטיב המייצג תצורה של נטיות סותרות דומות, בין אם הן מקבלות לגיטימציה על בסיס אמונה דתית כמו ה"הוטרים האמריקניים", או באמצעות אמונות סוציאליסטיות, כמו ה"מושבות האוואניות" ) Owenite colonies ( . סינדרום זה מצביע על פלח של חברה רחבה יותר, והוא מצוי, לפחות בחברות מערביות, בניגוד חריף לסביבתו בהיבטים שונים . ולכן, הוא גם מהווה כאן גורם של חוסר שיטתיות בסדר החברתי . ועם זאת, כחלק מאותה מציאות הנושא אופי ייחודי, מייצג דפוס זה של חברה ­ במידה זו או אחרת, ועל פי האופן בו הוא מטפח את ייחודו ­ גם חלופה לדפוסים "רגילים" . חקר הקולקטיב הקיבוצי כ"חברה אחרת" עשוי לספק עדות חשובה בדבר כושרו של דפוס מעין זה לשרוד בחברה בת ימינו . זאת ועוד, חקר זה יכול גם להעיד, אם מסוגל דפוס זה ובתור שכזה להציג תשובות סבירות לאותם נושאים, שהספרות מציגה כבעיות השעה של החברה "הרגילה" ,■ ואם לא תשובות מלאות, לפחות כיווני חשיבה ועשייה רלוואנטיים . כאן יש להזכיר, שהקיבוץ הופיע ועלה במפנה המאה ה­ 19 למאה ח­ ,20 בקרב האופנה האינטלקטואלית שהתפלמסה עם המודרניות דאז, והתעמתה עימה אודות צורת המודרניות ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית