העסיק אותו מעט . במפלגה עצמה התייחסו אל הפלמ"ח בחשדנות מרובה . הם היו מודעים לכוחו של הקיבוץ המאוחד ביחידה זו וראו את התגברות השפעתו בתוכה כהשתררות בפועל של אנשי הקיבוץ עליה . בעיקר גבר החשש לאחר ,1942 לאחר שהקיבוץ המאוחד הלך והתקרב לקיבוץ הארצי . מפלגת פועלי ארץישראל ניסתה למנוע השתלטות זו בדרכים ארגוניות, דרך השפעת שליחיה על המינויים השונים, אך ללא תוצאות . ראשית, לא היה תחליף להתנדבות אנשי הקיבוץ, וזה היה העיקר, ושנית אי אפשר היה להפעיל את המכבש המפלגתי ב"הגנה" באותה דרך שהופעל בהסתדרות . ב''הגנה'' לא בדקו בציציות המפלגתיות של הפעיל, כפי שעשו בהסתדרות, וראשונים לעניין אנשים כשאול אביגור ואליהו גולומב, שעלאף הוויכוח שניהלו עם הקיבוץ המאוחד ועל אף דבקותם המפלגתית הקנאית ידעו להפעיל גם יריבים פוליטיים מבלי להצר את צעדיהם יתר על המידה . ובכל זאת נמשך הנסיון הלאיעיל ) עד להקמת המדינה ( להצר את צעדיו של הקיבוץ המאוחד בפלמ''ח וב''הגנה'' . מפלגת פועלי ארץישראל לא חדלה מהנסיון, והמטי פים העיקריים לו היו חבריה בקיבוץ המאוחד, בבחינת יודעי דבר מבפנים . ב 1944 כתב מרדכי חדש, איש קבוצת ...
אל הספר