הוויכוח בין הקיבוץ המאוחד למפלגת פועלי ארץ-ישראל

העסיק אותו מעט . במפלגה עצמה התייחסו אל הפלמ"ח בחשדנות מרובה . הם היו מודעים לכוחו של הקיבוץ המאוחד ביחידה זו וראו את התגברות השפעתו בתוכה כהשתררות בפועל של אנשי הקיבוץ עליה . בעיקר גבר החשש לאחר ,1942 לאחר שהקיבוץ המאוחד הלך והתקרב לקיבוץ הארצי . מפלגת פועלי ארץ­ישראל ניסתה למנוע השתלטות זו בדרכים ארגוניות, דרך השפעת שליחיה על המינויים השונים, אך ללא תוצאות . ראשית, לא היה תחליף להתנדבות אנשי הקיבוץ, וזה היה העיקר, ושנית אי אפשר היה להפעיל את המכבש המפלגתי ב"הגנה" באותה דרך שהופעל בהסתדרות . ב''הגנה'' לא בדקו בציציות המפלגתיות של הפעיל, כפי שעשו בהסתדרות, וראשונים לעניין אנשים כשאול אביגור ואליהו גולומב, שעל­אף הוויכוח שניהלו עם הקיבוץ המאוחד ועל אף דבקותם המפלגתית הקנאית ידעו להפעיל גם יריבים פוליטיים מבלי להצר את צעדיהם יתר על המידה . ובכל זאת נמשך הנסיון ­ הלא­יעיל ) עד להקמת המדינה ( ­ להצר את צעדיו של הקיבוץ המאוחד בפלמ''ח וב''הגנה'' . מפלגת פועלי ארץ­ישראל לא חדלה מהנסיון, והמטי­ פים העיקריים לו היו חבריה בקיבוץ המאוחד, בבחינת יודעי דבר מבפנים . ב­ 1944 כתב מרדכי חדש, איש קבוצת ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית