הגיוסים הראשונים ביישוב

מתרחשת במרחק המבטיח את הארץ מפני פורענות ישירה, אך קבע באן הקשר הנפשי והאישי העמוק . היישוב מנה ב­ 460,000 נפש והתמקדו מתוכו 136,043 יהודים בגיל הגיוס לשירות מלחמתי לסוגיו השונים . היו גם כאלה שהזדתו והקדימו להתגייס על דעת עצמם, ללא כל תיאום עם מוסדות היישוב, ויצאו להילחם במרחקים ביחידים . הרוב הגדול העמיד עצמו למרות מוסדות היישוב בכל הקשור לגיוסו בעתיד, כדי לעזור לבריטניה במלחמתה­מלחמתם . היישוב חיכה להכרה נריטית שתראה בו שותף למאבק בנאציזם, ונציגי היישוב, בעיקר בן­גוריון, עסקו בזה יומם ולילה בבירות המערב . בריטניה לא נענתה . יחסיה הדו­משמעיים עם הציונות ועם היישוב המשיכו בשיגרתם כאילו לא קרה דבר . היא היססה מאוד להשתמש בנכונות היישוב להתגייס לשורות צבאה, ורק לאחר שאיטליה נכנסה למלחמה, והים התיכון היה בהסגר, הסכימו השלטונות הבריטיים לגייס מבני היישוב, וגם אז רק לחילות מצב ולחילות עזר לכוחות הלוחמים . בני היישוב גויסו לשירותי עבודה, ואפילו גיוס זה נעשה תוך הסוואת יהדותם של המתגייסים, בדי שהעולם לא יידע, חלילה, על השתתפות רחבת­מימדים של יהודים ארצישראליים בשורות צבאה של האימפריה הבריטית...  אל הספר