התארגנות סיעה ב' בתל-אביב

שאין לדעת כיצד יגיב ומה יעשה . היחס הנפשי שגילו כלפי פועלים אלה היה תערובת "של אי­אמל; ל'בלתי מבוגר / של בת ל'בלתי­מדזונך' ושל פחד בפני ה'בלתי­מרוסך . " 75 היחס התבטא באפוטרופסות חשדנית, דאגה ''ספק אבהית, ספק גבאית" 76 לעולים החדשים, שכל­כך מהר היו לרוב מניינו של מעמד העובדים בארץ ואיימו להשתלט על ההסתדרות והמפלגה . בן­ירוחם העמיד עצמו כדוברו של רוב זה, דובר אגרסיבי, מיליטנטי, אנטי­מימםדי . הוא התייחס גם למפלגה וגם לתנועה הקיבוצית כאל שני פנים של אותו מימסד המחפים זה על זה ומקפחים במשותף את פועלי העיר . המימסד בעזרת שליחי הקיבוץ החניקו את ביטויו של הפועל החדש, העולה זה מקרוב הגיע ­ כך התבטא בהתחלה בן­ירוחם . כאמור, קיים הקיבוץ המאוחד קשר עם פועלי העיר על­ידי שליחיו, שנקראו על­ידי ההנהגה המפלגתית העליונה לבוא ולתפוס תפקיד מפלגתי . היו מאשרים אותם באופן פורמלי בהצבעה, : אך זה היה בבחינת צעד שיגרתי לא חשוב, משום שהיה מקובל על הכל ששליח הקיבוץ צריך לעסוק בעבודה המפלגתית העירונית, ויש לו מספר יתרונות על­פני אחרים בתפקיד, שכן הוא מבטא את רצון הנהגה המרכזית, שבדרך כלל זכתה שימלאו אחר מינוייה ...  אל הספר