א. "מפלגת מעמד"

ראשית, הארץ היתה נתונה לאפוטרופסות בריטית יעילה למדי, שלא איפשרה מאבק פוליטי מהפכני . השלטון הבריטי רדף, אסר וגירש מן הארץ כל מי שחרג מהגבולות שהתיר להתארגנות פוליטית . כל מי שלא דגל בסדר המדיני על­פי הפירוש הבריטי, התקשה לקחת חלק בחיים הפוליטיים בארץ­ישראל . שנית, כל כולו של מעמד הפועלים העברי בשנות ה­ 20 היה קבוצה לא גדולה, אינטימית, הקשורה בקשרי היכרות אישית הדוקים למדי . ההסתדרות מנתה ב­ 1924 10,000 חברים; : ­ 1927 ­ 005,22; ב­ 1933 ­ קצת יותר מ­ 33,000 . רק ב­ 1944 עבר מספר חברי ההסתדרות את המאה אלף . שלישית, הציבור הפועלי היהודי בארץ עמד בפני שאלות שהיו בדרך כלל הפוכות לשאלות שעמדו בפניו של פרולטריון רגיל בארצות אחרות . מי שעלו לעבוד בארץ לא היו פועלים שיש לפקוח את עיניהם כדי שילמדו את תפקידם ההיסטורי לעתיד לבוא, כי אם בני המעמד הבינוני, מרבדיו התחתונים, שהתיאוריה הסוציאליסטית הביאה אותם למהפכה האישית שעשו בצאתם לחיים של עבודת כפיים . זה לא היה ציבור המחפש מורי­דרך אידיאולוגיים מקרב כת מנהיגה . לא ההכרה המעמדית קבעה את מידת הסתגלותם לחיים החדשים, אלא העקשנות והיכולת לעמוד בקשיי ה...  אל הספר