היישוביות שנקבעו לכל אחד מהיישובים שלו, לא לקחו בחשבון את דרכו המיוחדת . ב 1939 . 5 . 17 פורסם "הספר הלבן" של ממשלת המנדט . גזירות העליה, ההתנכ לות להתיישבות, סגירת אזורים עיקריים בפני רכישת קרקעות עלידי היהודים, היו מאיץ גדול בהגשמה של אסטרטגיה ציונית שגרסה התפשטות מהירה על שטחים רחבים בכל כוח אפשרי, ולוא גם קטן מאוד . ויכוח זה פרץ לתוך הקיבוץ המאוחד במלוא עוצמתו מייד לאחר אותה התרחשות . בוועידת הקיבוץ בנען ביולי 1939 אמר אברהם הרצפלד, ראש המרכז החקלאי : יסוד קיומו של הקיבוץ המאוחד בתוך ההסתדרות החקלאית היא בהגדרה העצמית הניתנת לו מבחינת היקף משקיו וגודלם . תוכניתו המשקית של הקיבוץ המאוחד אינה מקובלת עדיין מחוץ להסתדרות, ואם גם רבים הפקפוקים ביחס אליה בתוך ההסתדרות גופא, הרי יש לזקוף זאת בעיקר על חשבונו הוא, הנושא בהגשמת תוכניתו . . . . ואולם יש שעמדה זו מתנגשת גם בכמה עניינים חיוניים, יישוביים ופוליטיים ואז, יש בה משום הפסד לתנועה כולה . . . הקיבוץ לא הלך לחניתה ולא'רצה ללכת לשם ויחסכם להתיישבות בחניתה אינו בעיני אלא סמל . וגם השומרון וגם אזורים אחרים בארץ יהיו סגורים בפני המשק הג...
אל הספר