פומבי של פחד זה אפשר לראות בדיוני הוועידה הרביעית של המפלגה ברחובות ב 1938 . אותה ועידה מצטיינת בהתקפה כוללת של כל חלקי המפלגה על הקיבוץ . סימן מוקדם מובהק לפחד זה היה ההרשמה המזורזת של חברים חדשים לקראת הוועידה בחבר הקבוצות, בתנועת המושבים ובסניפי הערים . הכל רצו להגדיל כוחם בטענה שהכרחי להקטין את כוחו של הקיבוץ המאוחד המאיים להשתלט על המפלגה . הקיבוץ המאוחד לא ידע "לעשות פוליטיקה" של מנגנון שלטוני . הוא גייס למערכת הפוליטית את המספר המיזערי ההכרחי של אנשיו . אלה נקראו בדרך כלל למלא תפקידים ייחודיים שחברי המפלגה האמינו שבכוחם של חברי הקיבוץ לעשותם טוב מאחרים, משוס שהיו אלה אנשים מוכשרים, משום שהצטיינו בתפקידיהם . אפילו מספר קטן זה של פעילים, שחסרונם העיקרי היה הצטיינותם, הפחידו עד מאוד חלקים שונים בתוך המפלגה . דיוני הוועידה הרביעית עסקו בקיבוץ המאוחד כבנושא מרכזי . הוא הותקף מכל עכר . אנשי הקבוצות יצאו נגד ''המונופולין'' של הקיבוץ ב"החלוץ", נגד מה שהם ראו כהתנשאותו עליהם, על הבל, כאילו רק הוא מופקד על המעשה החלוצי, וברל תקף "מהאגף" : זו היתה ההזדמנות הגדולה שמצא לחייב את הקיבוץ המאו...
אל הספר