"מרות הקיבוץ" והאופוזיציות

פחות מגורמים מקומיים . וכשהקיבוץ המאוחד החליט על ביטול האוטונומיה של נצ"ח, נתפשה החלטה זו כאסון בין החברים בתנועה בגולה . אלא שלא היה די בהחלטה . אי­אפשר היה להכריח את נצ''ח לקבל אותה, ולא רצו לגרשם מהקיבוץ . הם היו חלק שאינו ניתן עוד לניתוק בדרכים פשוטות . ההחלטה התקבלה בידיעה שלא תיכפה . התוצאה היחידה היתה התרחקות נוספת של נצ''ח ממזכירות הקיבוץ, התקפדות נוספת של יישוביו והעמקת הזרות הפנימית . כל המהלך הוקפא בשל טבנקין, שלא העז להכריע, מה שגרם לתסיסה וניכור בכל הצדדים . הקריאה של ברל לאיחוד התנועה הקיבוצית גאלה את נצ''ח מהרגשה של נחיתות והתגוננות בתוך הקיבוץ . הצעה זו נתנה פתרון שלם לבעיותיהם . האיחוד שהציע ברל היה בנוי, קודם כל, על ביטול המרות של מזכירות הקיבוץ על­ידי הגדלת האוטונומיה של כל יישוב בכל שטחי החיים ושמירת קשר פדרטיבי ארגוני בלבד בין היישובים השונים, כשבמקום מזכירות קיבוץ תבוא ההסתדרות . מוצא זה, שנתפשו אליו כאל פתרון גואל, עשאם בעיני עצמם לנושאי הדגל של איחוד פועלי ארץ­ישראל, איחוד שיתחיל בקיבוץ המאוחד . מצד שני, ההתנגדות לאותו איחוד הביאה את מזכירות הקיבוץ להתגוננות . 1...  אל הספר