שנת 1920 בפולין התייחדה בשתי התפתחויות מבחינת "החלוץ" : אז נבנו חוות ההכשרה הראשונות עלידי מרכז "החלוץ", בפיקוחו הישיר, ואז גם הגיעו חלוצים מקבוצת "דרור" הרוסית לפולין, נשארו בה, והיו במהירות לחבורת המנהיגות של הסתדרות זו . חבורה זו היא שהיתה אחראית לגיבושו של "החלוץ" והתוויית דרכו, והיא שהתחברה למגמה של אחדות העבודה בארץ, כמקור ההשראה העיקרי שלה . 62 בשנת 1921 התפשט ''החלוץ" לאיזור חדש, מזרחה של פולין ) שעד אז היה בתחומה של רוסיה ( , איזור שנעשה מקום הפעולה העיקרי שלו . הגידול המספרי באותן שנים היה סימן ההצלחה העיקרי של מגמת "החלוץ", אך עורר בעיות קשות שצריך היה לתת עליהן את הדעת . במועצת דאנציג ב ,1924 שבה השתתפה משלחת מכובדת מארץישראל, נערך דיון חשוב בשאלת קצב גידולו של "החלוץ" ושם עומתה הגישה של הנהגת "החלוץ" עם ספקנות רבה, בעיקר מחוגי הפועל הצעיר, בדבר יעילותה של ההכשרה החלוצית . המוטיב העיקרי של הבקורת היה; העולה לארץ הוא אדם אינדיבידואליסט', העולה מרצון ומהכרה, ויש לטפח בו באופן ישיר ואישי ובמשך זמן מרובה את יכולתו להשתתף בהרפתקה שיתופית, כיאות למטרה שעיקרה ההגשמה האישית ) דה...
אל הספר