מושג זה התחלף אחריכן במושג אחר, פחות מהפכני ואגרסיבי בביטויו, אך בעל משמעות דומה : "מדינה שבדרך" להפוך את ההסתדרות ל"כעין מדינה", כלומר, ליצור מכשיר שיש בידו כוח כפיה אובייקטיבי על כל יחיד העולה לארץ, לכוונו בדרכו, במקצועו, במקום יישובו, לנהל את חייו כך שיביא את מירב התועלת להגשמת התוכנית הגדולה . הוא הושפע מתוכניתו של ''גדוד העבודה" שבתחילת הדרך ראה בו, ככולם, את המגשים הפוטנציאלי . תוכניתו שלו היתה צריכה להיות תשובה הסתדרותית לתוכנית הגדוד, שהיתה לדעתו חלקית, ועם יותר משמץ התבדלות . בתוכניתו נכללו כל מרכיבי תוכנית "גדוד העבודה" : קופה משותפת, סידור עבודה משותף, גיוס כיבושי למען הגשמת מטרות . אלא שהיא היתה שונה באופן עקרוני במספר דברים : א . ההסתדרות היתה הריבון . הכל צריך היה להיות כפוף למטה אחיד . לארגוני המשנה לא היה בעיניו כל תפקיד כללי חיוני . ב . מניעיו הנפשיים היו הפוכים למניעים הנפשיים שבוטאו בתוכנית הגדוד . בעוד שנקודת המוצא של הגדוד היתה אופטימית אמונה בכוח ההתגייסות של כל חלוץ יהודי יחיד לאגרוף פעולה קולקטיבי, מרצון ועלידי שכנוע היתה גישתו של בןגוריון פסימית : הוא ה...
אל הספר