214 נחלת הכלל : השיכון החברתי והציבורי בישראל יוכלו להשלים את פנים היחידות על פי טעמם האישי ועל פי תקציבם . מבחינה אידאולוגית הלם דגם בנייה זה את גישתם הסוציאליסטית של המתכננים, שכן ההון הראשוני הושקע ברכוש המשותף לטובת כל הדיירים . עם זאת, בבדיקה שנערכה אחרי הבנייה התברר שהחיסכון הראשוני על גימורים פנימיים עלה לדיירים ביוקר . למעשה, דיירים שבחרו לשדרג את דירותיהם אחרי שעברו לגור בהן שילמו הרבה יותר מכפי שהיו משלמים אילו השדרוג היה נעשה בעת הבנייה . זאת ועוד, איכות הבנייה הייתה לא פעם ירודה בשל עלות נוספת זו . בשנות החמישים המוקדמות סיפקה מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית מידע סטטיסטי על משפחות העולים, מספר בני המשפחה, ראש המשפחה וארץ המוצא . ואולם המידע שמסרו העולים לפני בואם לא תמיד היה אמין או לא הגיע בזמן, ולפיכך התקשו המתכננים להתחשב בצורכיהם הייחודיים ונאלצו לתכנן דירות ל"משפחת עולים טיפוסית" . רוב אנשי מחלקת התכנון פקפקו באפשרות לשנות את המצב וסברו שלנוכח השינויים התכופים והבלתי צפויים בנתוני העולים, אין טעם לערוך מחקר דמוגרפי ( טוביה ובונה 1999 ) . ארתור גליקסון, ראש מחלקת התכנון...
אל הספר