המרכז לשכונות עובדים

פרק ד : השיכון החברתי בארץ ישראל עד מלחמת העולם השנייה 89 האגודה השיתופית בורוכוב, ברוח האחווה המעמדית של אנשיה, הסכימה לקלוט חלק מן העולים בחלקות אדמה שהיו קטנות יותר מן החלקות המקוריות שהוקצו לתושבים ( שם ) . בשנים 1924 1925 נעשו ניסיונות להקים שכונות פועלים נוספות על בסיס הדגם של האגודה השיתופית בורוכוב, אך רוב היוזמות הללו קרסו בשל היעדר ניסיון, ארגון לקוי וקשיים ברכישת קרקעות . בוועידת ההסתדרות השלישית ביוני 1928 הוחלט להקים את המרכז לשכונות עובדים ( להלן : המרכז ) , והוטלו עליו משימות אחדות : לתאם את כל פעילויות הדיור לעובדים בהסתדרות, לרכוש אדמות לצורך דיור לעובדים בעזרת הסוכנות היהודית, לתכנן את התשתיות ואת פיתוח השטח לבניינים ולשכונות, להשיג מימון לבנייה ולארגן משקי עזר עירוניים לדיירי שכונות העובדים . במועצת המנהלים הראשונה של המרכז כיהנו אברהם זברסקי, זליג לבון, אליעזר קפלן, השל פרומקין, יצחק שבו וליאו קדמן . אף שהוא היה לא יותר ממשרד ללא תקציב ובו שולחנות כתיבה אחדים, הצליח המרכז להשפיע מיד על שוק הדיור ובישר על שלב חדש בדיור הציבורי בארץ ישראל . כושר הארגון והיכולת לשאת ול...  אל הספר