תודעת הממלכתיות ויחסי ישראל והתפוצה

והפנמתה של תודעה יהודית מודרנית "חיובית" . בן – גוריון סבר שתודעת זהות חיובית אפשרית רק בישראל ורק כנגזרת של הפנמת המעמד הריבוני של המדינה . בלעדיות זו שהקנה בן – גוריון לישראל חייבה לדעתו ויכוח נוקב עם יהודי התפוצה ועם קבוצות שונות בתוך החברה הישראלית על סוגי האחריות הממלכתית, היהודית והאזרחית, המתחייבים ממנה ועל האיזונים ביניהם . ניתוח השימוש שעשה בן – גוריון ביחסים עם התפוצה לצורך גיבוש התודעה הממלכתית עשוי לתרום לא רק להבנת המאבק על הממלכתיות בתקופת ראשית המדינה, אלא גם להעמקת הדיון על משמעותה בחברה הישראלית כיום . בהקשר זה, שאלה מרכזית שאבקש לבחון נוגעת לזיהוי העכשווי של הממלכתיות עם החתירה לאחדות ולמניעת מחלוקות . לטענתי, מגמה זו, כשהיא עומדת לבדה, סותרת את מגמת המאבק על משמעות התודעה הממלכתית כפי שהוביל בן – גוריון, והיא מסוכנת מאוד גם לחברה הישראלית כיום . אחת הבמות החשובות שבהן שטח בן – גוריון את משנתו על הקשר בין יחסי ישראל והתפוצה ובין בניית התודעה הממלכתית היה שנתון הממשלה, שפורסמו בו דיווחים של משרדי הממשלה על פעילותם בשנה החולפת ועל תכניותיהם לעתיד . בתקופת כהונתו כראש ממ...  אל הספר