אותו יחס של הזדהות עמוקה עם המדינה ומעורבות פעילה בענייניה, שבן- גוריון ציפה לו מן האזרחים כחלק מתפיסת הממלכתיות שלו, היה כרוך ללא הפרד ב'חירויות הדמוקרטיות', כפי שהן כונו אז, במשטר פרלמנטרי רב- מפלגתי עם עיתונות חופשית ובתי משפט בלתי תלויים ״ . ( עמוד 198 ) ״ הזמן הנכון להעלות על נס את המדינה החזקה ? ובאשר לימין הוא מקיים, כך נדמה לפעמים, יחסי שנאה אהבה ( בסדר זה ) מורכבים עם המורשת של המדינה החזקה והשלטון החזק של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון . מצד אחד, אנשי ימין מרבים לבקר את ה"בולשביזם" של מפא"י, ושל בן – גוריון בפרט, וטוענים כי הוא נוצל לדיכוי של הימין, של הדתיים ושל המזרחים . מצד אחר, לעתים לא נדירות הם מסגירים את הערצתם ליכולתו ולנכונותו של מייסד המדינה להשתמש בכוח הרב שעמד אז לרשות השלטון בישראל . כאשר מדובר בערבים, אנשי הימין של היום מקנאים לעתים קרובות ב"בולשביזם" הבן – גוריוני והמפא"יניקי . העובדה שהימין דאז היה שותף להתנגדות לממשל הצבאי, וגם לתביעה לחוקק חוקה ולאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוקים בלתי חוקתיים, נשכחה מלבם . מכל מקום, קריאת הקרב של הימין כיום היא לא הממלכתיות,...
אל הספר