הממלכתיות מתה, תחי הסולידריות החדשה

האם סופו של כור ההיתוך משמעו גם סופה של הממלכתיות ? המונח ממלכתיות עדיין מייצג כיום בעיני רבים דרך להצביע על גבולות הקונצנזוס כדי לרמוז לקבוצות אחרות שלהשקפתם ״לא תרמו מספיק למדינה״ ואין להם הסמכות לקרוא תיגר על השיח של הזרם המרכזי בישראל ( ״אתה עדיין עולה חדש״ או ״אני בוגר סיירת מטכ״ל ואתה נהג משאית״ ) . במצב שבו כור ההיתוך נהיה לבלתי רלוונטי, מן ההכרח למצוא מונח חדש שיבקש לחבר בין חלקיה של החברה הישראלית באופן שאינו מבקש להדיר קבוצות מסוימות על חשבון קבוצות אחרות, והתשובה מצויה בידי הישראלים דוברי הרוסית . כאשר נשאלו עולי שנות התשעים מהי הגדרתם העצמית, 94 אחוזים מהם ענו כי הם יהודים אף על פי שרק 74 אחוזים אמרו שיהדותם מוכרת על ידי הרבנות . 2 דגם השייכות של הקהילה דוברת הרוסית מוכיח כי ניתן לחוש יהודים וישראלים ולהיות מחויבים למדינה גם כאשר משמרים מאפיינים תרבותיים שאינם מבטאים בהכרח את תרבות כור ההיתוך של מייסדי המדינה . חברי הקהילה דוברת הרוסית אינם נושאים את האתוס הממלכתי של דור המייסדים, והדור השני לעלייה זו רק מתחיל להשתלב בעמדות ההשפעה בציבוריות הישראלית, ועל כן ברור שגם ההזדהות...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה