הממלכתיות כיסוד חינוכי–אזרחי נדרש בעת הזאת

מונח מטרייה רבים חוזרים אליה לנוכח שיח פוליטי מקצין וּויכוח אידאולוגי מתרחב, אך לעתים משתמשים בה כלא יותר ממנטרה ריקה מתוכן . טשטוש רעיוני זה מקשה עלינו כמי שעוסקים ביישומו ובהנחלתו של עקרון הממלכתיות בשדה החינוכי . במסגרת פעולה ארוכה של בירור יסודי והגדרה מחודשת העמיד בשנים האחרונות המכון למורשת בן – גוריון את הממלכתיות במרכז עשייתו החינוכית המכוונת לציבור הרחב בארץ ובעולם, אך לא פחות מכך לגופים הממלכתיים עצמם מערכת החינוך, משרדי הממשלה, צה"ל, המשטרה וגופי ביטחון אחרים . המכון עוסק במונח מתוקף מחויבותו הכפולה הן לבירור מושגי היסוד שהנחו את בן – גוריון והן לטיפוחו של שיח חינוכי – חברתי רלוונטי הנשען על אדני העבר . כך, לצד מחויבותנו כגוף ציבורי להוביל שיח מכיל שכל משתתף ומשתתפת יכולים להביע בו את עמדתם, אנו רואים את עצמנו מחויבים גם להבהרתו ולחידודו של מונח יסודי זה . עדות לניצני החשיבה הממלכתית של בן – גוריון נזכר עוד בראשית כתיבתו הציבורית . לנוכח האתגרים שעמדו בפני היישוב הארץ – ישראלי הצעיר והתנועה הציונית, הוא קרא למפלגות ולקבוצות השונות להתאחד סביב מטרות משותפות ולהעדיף את האינטרס ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה