ממלכתיות בימינו: ניתוח מושגי פוליטי

אותם, ואין להם כל קיום ללא חתימתם של יוצריהם" . 1 חשוב אפוא לשים לב להמצאת המושג ממלכתיות כדי לנתח ולהבין את תנאי יצירתו כמופע ייחודי . מושג הממלכתיות יכול להיות מובן רק אם נביא בחשבון את השילוב בין החידוש הלשוני כתרגיל פילוסופי מצד אחד, ובין הקונוטציות הקמאיות שלו, הצפונות במעמקי התודעה הדתית – היסטורית של הוגה המושג, מן הצד האחר . ממלכתיות היא מושג ערכי, ולא רק תיאורי . היא נהגתה על ידי דוד בן – גוריון כדי לשרטט אופק רחב למערך שלם של התנהגויות אישיות ומוסדיות שנועדו לכונן יחדיו את מאפייניה של המדינה היהודית ואת זהותה עוד לפני הקמתה ובמהלך בינויה . קביעתו של ניר קידר שבן – גוריון לא היה פילוסוף או הוגה פוליטי ואין לו בהכרח משנה פילוסופית ערכית סדורה היא נכונה . 2 בן – גוריון היה מנהיג פוליטי מעשי, ועם זאת אי אפשר להבין את דרכו בלי להידרש למעוף הפילוסופי – ערכי שלו . לפי קידר, הממלכתיות נועדה לשמש תשתית רעיונית למחשבה רפובליקנית, המדגישה פחות את היבט הריבונות ויותר את הטוב הציבורי המשותף, המבטא רצון אזרחי אך טומן בחובו משטר של חובות והתכנסות סביב דגל המדינה ומוסדותיה . שלא כטענת קידר, ...  אל הספר