הממלכתיות הישראלית: ממשברים לשיבוש חמור

אפוא לממלכתיות הישראלית מתכונת של הכרעה הנוטה ללבות סכסוכים ולהחריף פיצולים, ומתכונת זו פוגעת בגמישות וביכולת להתפשר, שאפיינו את הממלכתיות הישראלית ההסכמית ( הקונסוציונלית ) בימי היישוב ובעשורים הראשונים למדינה . ראשית, חדירתם הדרמטית, המנצחת, של המשפטנים לזירת ההכרעות בישראל העמיקה והחמירה את השסעים המאיימים על הממלכתיות ושיבשה את הדרך העיקרית שהיא התמודדה עמם עד אז : "פוליטיקה של הסכמה" המבוססת על משא ומתן בין הכוחות העיקריים המיוצגים בכנסת . כך נפגע הדפוס שסייע לה בעבר לטפח לכידוּת למרות ההטרוגניות של החברה הישראלית . שנית, המעורבות הגוברת של מערכת המשפט בהכרעות פוליטיות היא "פוליטיקה של הכרעה" שלא בדרך של בחירות . מאחר שההכרעה אינה נשענת על עקרון הרוב, המתבטא בין היתר בבחירות, היא סובלת מחוסר לגיטימציה פוליטית . גם מסיבה זו היא מחריפה סכסוכים ומערערת יציבות . ושלישית, אופי אוליגרכי זה של המשפּוּט פוגע ביסוד ההשתתפות המאפיין את הממלכתיות, שיבואר בקצרה בהמשך . מעצם היותו "פוליטיקה של הכרעה" שלא בדרך של בחירות, אלא בחוג מצומצם של בעלי השפעה וללא צורך בהסכמת הנמשלים, הוא פוגע בהשתתפות הפ...  אל הספר