ביסוד המחלוקת הנוקבת בין ראשי הציונות המדינית ובין אחד העם ותלמידיו עמדה שאלה נוקבת : האם הציונות היא פתרון לשאלת היהודים או שמא תכליתה לעצב פתרון גם לשאלת היהדות . הציונות המדינית, ציונות של בית לאומי לעם נרדף, מבוססת במידה מסוימת על חרדה קיומית מפני הבאים עלינו לכלותינו, ושיח האחדות מתבסס על איומים ביטחוניים ועל הדחקה של שאלות זהות תחת כותרת של סטטוס קוו . אחד העם סירב לרעיון מצומק ומדולדל שאינו כולל התחדשות של היהדות, בחינה של ערכי היסוד ועיצובם מחדש . יותר משהקיום היהודי מבוסס על מרחב גאוגרפי, הוא מבוסס על התחדשות מהותית . יהדות של מקרא אינה דומה לזו של תלמוד, ושתי אלו שונות מיהדות של קבלה, יהדות של חסידות, יהדות של תנועת המוסר או אף היהדות המשתקפת מספרות השו"ת . כל אלו מחייבים הגדרה רעיונית מחודשת של היהדות, שאם לא כן, לא תהיה משמעות לפתרון מצוקותיהם של היהודים . היהודי מחפש משמעות . הפרויקט הציוני, הלכה למעשה, לא הסתפק בהקמת בית לאומי לעם היהודי . הוא שאף לעצב מערכת חיים מוסרית כוללת, המביאה לידי ביטוי את דמותה של חברת מופת . הפרויקט של בן- גוריון, הממלכתיות במלוא היקפה, נועד לעצ...
אל הספר