| צבא 196 בהתחלה ירדן חשש מהקורס, שכן זו הייתה הפעם הראשונה למעשה שהוא היה במסגרת שמיועדת לנערים על הספקטרום האוטיסטי . אולם עד מהרה הוא השתלב חברתית בתוך הקבוצה ונוצרו בין החניכים קשרים שהמשיכו גם מחוץ לשעות הקורס . במסגרת הקורס של עמותת 'חיבורים' פגשו החניכים חיילים וקצינים מיחידות שונות והכינו אותם לראיונות בצבא וכן לשירות הצבאי . בקורס הם תרגלו הצגת מצגות, עבודת צוות, ראיונות אישיים ועוד . הם למדו להציג רעיונות, לעבוד יחד בקבוצה, ובעיקר למדו על המערכת הצבאית ועל ההתנהלות הנכונה בתוכה . הקורס היה מצוין והיחס של הצוות היה מקצועי ומכיל . אנחנו כהורים עודכנו לאורך הדרך והרגשנו שהילדים נמצאים בידיים טובות ומסורות . בסיום הקורס נערך טקס מרגש שבו הוכרזו השיבוצים של החניכים, וכן שובץ להם מלווה שתפקידו ללוות אותם במהלך השירות ולסייע בפתרון בעיות, אם יהיו . המלווה הוא למעשה סוג של מתווך בינם לבין המערכת הצבאית . עבורנו כהורים זה מאוד מרגיע שיש מישהו מבוגר שנמצא בבסיס עצמו ומכיר הן את הנער והן את המערכת הצבאית ואת הפועלים בה . בסיום הקורס ירדן נאם בתור נציג החניכים, והעיניים שלי דמעו מהתרגשות...
אל הספר