התקפה על התנועה הקיבוצית

התקפה על הקיבוץ 297 הפיתוח המזורז בקיבוצים, שלא היה מלווה בגידול ובקליטה מתאימים, נשען בחלקו גם על עבודה שכירה של עולים אלה . הקיבוץ היה ער לסכנות החברתיות הצפויות מהעבודה השכירה, ונאבק בה באורח מתמיד, תוך הישגים חשובים, אולם לא הצליח להשתחרר ממנה כליל . ודאי שגם ללא העסקת עובדים שכירים היה הקיבוץ עולה ברמת פדיונו והכנסתו וברמת­חייו על זו של העולים השכירים, אך אין ספק שהגורם של הרווחים מהעסקת פועלים שכירים נזקף לחובתה של התנועה הקיבו­ צית . סתירה זו בין ההלכה והמעשה, שהקיבוצים התרגלו לחיות אתה מבלי לפותרה, היוותה כתם על הקיבוץ ועוררה גלים של ביקורת עצמית מבפנים . החרפת המציאות הפוליטית והסוציאלית במדינה נתנה הזדמנות לגורמים שונים מבחוץ, שמכבר הימים היה הקיבוץ לצנינים בעיניהם, לצאת בהתקפה מוחצת על הקיבוץ . ככל שהלכה והתמוטטה המערכת הפוליטית והחברתית הקיימת, גברה ההתקפה על הקיבוץ, והושטה אצבע מאשימה כלפיו . בעתונות החלו להופיע כתבות קטרוג והוקעה . הדה בושס ב''הארץ" מיום 76 . 11 . 1 כתבה : לתנועת הקיבוצים בישראל התפתחות מעניינת ובלתי­צפרה . . . בעקבותיה של ההגשמה נתגבשה חברה סגורה, כמעט ה...  אל הספר