ויכוח על פשרה טריטוריאלית

220 ­ שער שלישי : 3791­ 1976 הרי­חברון, בפיתחת­רפיח ובמעלה­אדומים וכן בהר הנגב ובערבה . הרצאתו המדינית של ישראל גלילי התייחסה בעיקרה למצב הבטחתי ולשאלת הסדרי­ההפרדה, אולם בדבריו על המשא­ומתן לשלום ציין כי היה רוצה שהמאנדאט הראשי שיתן הקיבוץ לשליחיו הוא "לנהל מדיניות החותרת לשלום שאינה נוקטת דוקטרינה של ''אף לא שעל" וגם לא הנצחת המצב של "לא שלום ולא מלחמה'', ויחד עם זה שוללת את הפתרון של חזרה לקווי ה­ 4 ביוני . מאנדאט בזה פירושו להיאבק לשינויים משמעותיים בגבולות המדינה אשר נרשמו במפה על­ידי הישו­ בים . להיאבק עליהם על אף ההסתכנות הכרוכה במאבק זה . . . הלכה זאת, של מאבקים לשינויים משמעותיים בגבולות המשלימה את נכונותנו לפשרה טריטוריא­ לית, אבל שאינה חזרה לקווי ה­ 4 ביוני ­ אינה מוסכמת בארץ" . בויכוח נשמעו דעות נגד ויתורים טריטוריאליים ובעדם . בדיוני החוגים תבעה יפה שמר ) מעגךמיבאל ( ­ כי בהחלטות תבוא לביטוי עמדה המכירה בישות הפלשתינאית . דני נוי ) פלמחים ( , יאיר קישוני ) פלמחים ( , מוליק בנדורי ) מעגן­מיכאל ( ויאיר חוצב ) גבעת­השלושה ( תבעו לאמץ את תכנית אלון . מ . בנדורי הציע להבדיל בין...  אל הספר