שקיעתה של ההסתדרות החקלאית

שקיעת ההסתדרות החקלאית 193 ההתישבות . מאותה בחינה תמך בקיומה של "ניר שיתופית" עם מיסוי משמעותי, כמקביל לקיומה של הקרן העצמאית של הקיבוץ המאוחד שנועדה לסייע לישוביו בפעולות יזומות, שהמוסדות המיישבים, ובכלל זה לעתים קרובות גם המרכז החקלאי, שללו אותן, כגון פיתוח התעשיה והמלאכה, עזרה בשיכון לקליטה שהמוסדות חשבוה לחורגת, לפורצת­גדר, לפעולה בדיג ובים, להקמתו ואחזקתו של הפלמ''ח, וכן למטרת הרחבת העזרה ההדדית בין ישוביו . לאחר קום המדינה ופיתוח ההתישבות ההמונית, שבוצעה גם מהבחינה הארגונית על­ידי המוסדות המיישבים, הלך והצטמצם מעמדו של המרכז החקלאי . הקיבוץ המאוחד המשיך לפעול הן בתקופת האופוזיציה לממשלה והן בתקופת השתתפותו בה, וכן בתקופת פילוגו של הקיבוץ המאוחד ­ במגמה של חיזוק סמכותו של המרכז החקלאי, כמייצג את התנועות ההתישבותיות, ושלל בעקביות ייצוג פעילות ספרטית על­ידי התנועות ההתישבותיות עצמן כלפי המוסדות המיישבים והממשלה . אולם ההתפתחות בפועל היתה במגמה של צמצום גובר והולך בסמכותו ובמעמדו של המרכז החקלאי . כבתחומים אחרים בהסתדרות ובמדינה, נדרשו גם כאן רפורמות ארגוניות שיתאימו למצב החדש . אולם...  אל הספר